תגית: אחריות

אנו, יהודים בני הדור השלישי לתקומה ולעצמאות, מבקשים בדחילו וברחימו ליטול מתוך אש זכרם של ששת מיליוני הקורבנות של השואה הנאצית, למעין אבוקה נוספת ולהציגה בפני כל העולם. אבוקה שביעית.

לנו הזכות הטרגית לעמוד כאן, לזכור ולהזהיר: אין עם, אין תרבות ואין קבוצת בני אדם המחוסנים מפני שנאה, גזענות, רדיפות והשמדה.

שנאת האחר, רדיפתו וחיסולו הם תופעה חברתית העלולה לתקוף כל קבוצת בני אנוש ובכל זמן.
אין אנו מתכוונים חס וחלילה להמעיט מכאב זיכרון בני עמנו, או לערוך השוואות בין שואה לשואה.
כל שאנו מבקשים הוא להזכיר לכל בני האנוש כי רדיפת האחר והשמדתו היא מפלצת אנושית, יצירת מוחו וכפיו של האדם, כפי שידעו זאת גם גזעים ועמים אחרים, בני דתות וקבוצות אוכלוסייה שונות במהלך ההיסטוריה האנושית. עלינו לזכור שרק האדם יכול לה למפלצת הנוראה הזאת.
אנו, צאצאי הנורא מכל, היום זקופי קומה, נושאים תפילה לשלום ולאחוות העמים, הדתות, הגזעים והתרבויות.

(“קדמה” תל אביב, יום השואה תשנ”ד)

סיפור הגבורה של העם הדני – סיפור לילדים מאת חגית גור זיו, לפתיחת הקובץ העתיקו את הכתובת לדפדפן:
http://www.criticalpedagogy.org.il/portals/0/pedagogy/denmarkjewsrescue.pps

אדון הסליחות

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת
יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת
לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

מָלֵא זַכִּיּוֹת
נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת
עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת
צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת
רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת
תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11717

ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.  י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  יא לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.  יב וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר:  וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  יג לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל; לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, אִתְּךָ–עַד-בֹּקֶר.  יד לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ–וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  טו לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט–לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.  טז לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ:  אֲנִי, יְהוָה.  יז לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.  יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, יְהוָה.

ויקרא, פרק י”ט

http://www.thebiblerevival.com/clipart3.htm

גם אחר שימחה עמלק, אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה גם זרעו של עמלק, הזרעים שזרע
בנו, ולכן מחה אמחה את זכר עמלק, כי הלשון כפול מורה על מהירות הדבר כמו… מחה אמחה
מהרה כדי שלא יישאר אחריו הרבה זרעים.

הרב קלונימוס קלמיש מפיאסצנא בספרו “אש קודש”, בשנת תש”ב בגטו ורשא

 

אין אדם שהוא אי, שלם לעצמו; כל אדם הוא חלק מהיבשה, נתח מן האדמה. כשרגב-עפר נסחף בים, אירופה פוחתת ממש כמו אילו נסחף צוק, כמו אילו נסחפה אחוזת ידידיך או אחוזתך שלך. מותו של כל אדם ממעיט אותי משום שאני כרוך באנושות. ועל כן אל תשלח לעולם לברר למי מצלצל הפעמון: לך הוא מצלצל!

ג’ון דאן (תרגום: שמעון זנדבנק)