לקראת פסח – החמץ שבלב

איזה חמץ לא רואים? מה צריך לבטל בלב? ואיפה הכי חשוב לנקות? עגלונת מתכוננת לפסח ומנקה את החמץ שבלב

עגלונת - לקראת פסח תשפ"א

ב  ומה היא השבתה זו האמורה בתורה–הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. […]

ה  חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו–זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בליבו; וכל מקום שאין מכניסין לו חמץ, אינו צריך בדיקה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ב'

"בערב פסח צריך לבדוק ולבער חמץ, ומהלכות בדיקה כל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, הרמז שיבדוק אדם במקום אשר רגיל היצר לפתות אותו, כל אחד לפי נגעי לבבו, יש מי שחוטא במחשבת אין, או במצחו להיות עז פנים או בעין לראות ברע או באוזן לשמוע דברי נבלות ולשון הרע, שיקיים עצת חכמים "ויתד תהיה לך על אזנך", או בפיו ובשפתיו בלשון הרע וברכילות פה דובר נבלה ולאכול מאכלות אסורות וידיים לגזול ולגנוב, הרגלים ממהרים לרוץ לרעה.

ומקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה,  וכן בא בתורה "לא יראה לך חמץ", שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי אין אדם רואה נגעי עצמו ורואה נגעי אחרים וימצא תמיד דופי במעשה אחרים. ובא אזהרה אשר חמץ שלך אתה צריך לבער, דהיינו שיבדוק את נגעיו ומומיו אבל של אחרים ושל גבוה, כי מדרך לחפש מומי אחרים וביותר מומי אנשי קודש. הלכה אשר החמץ של אחרים אין עליך מוטל לבער.

המנהג להניח פיתותי חמץ במקום שימצא שם הבודק, אך אין זה מעכב, והרמז בזה, שלא ידמה אדם אשר לא נמצא בו עוון, רק צריך להניח חמץ אשר ידע שנמצא כי יש בו חמץ."

'זכרון נפלאות', לר' אלעזר מסוכטשוב, תר"מ 1880

לקראת פסח – מה העבודה הזאת לכם?

מה הקשר בין האביב לנקיון? איך עבודה היא ההיפך מעבדות? למה כדאי לנו לעבוד לקראת החג? פרק מיוחד שבו עגלונת מתחילה להתכונן לחג!

עגלונת - לקראת פסח תשפ"א

הגדה של פסח – ליל הסדר

למה הגדה ולא אגדה? מה באמת נשתנה בליל הסדר הזה? מה סוד הצמצום של "פסח, מצה ומרור" ואיך לומדים להתרחב מהם? עגלונת קוראת במקורות ההגדה ומתכוננת לחג הפסח עם משחק משפחתי מיוחד לליל הסדר

עגלונת - הגדה של פסח - ליל הסדר תש"פ

משנה ד

מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שֵׁנִי,

וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו.

וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה,

הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?

משנה ה

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר.

כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח

לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,

וְאֵלּוּ הֵן.

פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר.

פֶּסַח,

עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

מַצָּה,

עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

מָרוֹר,

עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,

חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר,

בַּעֲבוּר זֶה עָשָֹה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".

משנה, מסכת פסחים, פרק י'