פרשת חיי שרה – זכרון, אהבה, מקום ויום הסיגד
כ״ב במרחשון תשפ״ב (28 באוקטובר 2021)
פרק אחד על היאחזותו של אברהם בזכרון וסיפור היכרותם של רבקה ויצחק. פרק נוסף על היאחזותו של אברהם במקום ולקראת יום הסיגד שיחול בשבוע הבא
פרק אחד על היאחזותו של אברהם בזכרון וסיפור היכרותם של רבקה ויצחק. פרק נוסף על היאחזותו של אברהם במקום ולקראת יום הסיגד שיחול בשבוע הבא
על גבורה חד פעמית וגבורה יום-יומית, על מעשים גדולים וקטנים ועל אנושיות ואמונה באדם.
עגלונת בפרק ליום הזכרון לשואה ולגבורה
אנו, יהודים בני הדור השלישי לתקומה ולעצמאות, מבקשים בדחילו וברחימו ליטול מתוך אש זכרם של ששת מיליוני הקורבנות של השואה הנאצית, למעין אבוקה נוספת ולהציגה בפני כל העולם. אבוקה שביעית.
לנו הזכות הטרגית לעמוד כאן, לזכור ולהזהיר: אין עם, אין תרבות ואין קבוצת בני אדם המחוסנים מפני שנאה, גזענות, רדיפות והשמדה.
שנאת האחר, רדיפתו וחיסולו הם תופעה חברתית העלולה לתקוף כל קבוצת בני אנוש ובכל זמן.
אין אנו מתכוונים חס וחלילה להמעיט מכאב זיכרון בני עמנו, או לערוך השוואות בין שואה לשואה.
כל שאנו מבקשים הוא להזכיר לכל בני האנוש כי רדיפת האחר והשמדתו היא מפלצת אנושית, יצירת מוחו וכפיו של האדם, כפי שידעו זאת גם גזעים ועמים אחרים, בני דתות וקבוצות אוכלוסייה שונות במהלך ההיסטוריה האנושית. עלינו לזכור שרק האדם יכול לה למפלצת הנוראה הזאת.
אנו, צאצאי הנורא מכל, היום זקופי קומה, נושאים תפילה לשלום ולאחוות העמים, הדתות, הגזעים והתרבויות.
("קדמה" תל אביב, יום השואה תשנ"ד)
סיפור הגבורה של העם הדני – סיפור לילדים מאת חגית גור זיו, לפתיחת הקובץ העתיקו את הכתובת לדפדפן:
http://www.criticalpedagogy.org.il/portals/0/pedagogy/denmarkjewsrescue.pps
על יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ולזכרו של ישראל מיכל ז"ל,
על החובה למחות מתוכנו זרעי אדישות והחובה להקים קול מחאה – מחה תמחה!
על פרידת יעקב מבניו, על דודה בלה, על האופן שבו אנחנו מדברים לעצמנו ולמי שסביבנו ועל הכח של אמירות וחיזוקים חיוביים. עגלונת בפרק חדש לפרשת ויחי וסיום חומש בראשית
על החזרה למקום שהוא בית והקשר למקומות שהם סמל, על יום הסיגד ועל תקווה לתיקון.
עגלונת בפרק לפרשת חיי שרה ויום הסיגד
מה הקשר בין בגדים, אבנים יקרות ואחריות? מה פתאום לשים עם שלם על הכתפיים, על הלב ועל הראש? ואיך זה קשור לפורים ולעמלק? אחריות, זכרון וגם פעמונים בפרק של עגלונת לפרשת תצוה
http://www.thebiblerevival.com/clipart3.htm
גם אחר שימחה עמלק, אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה גם זרעו של עמלק, הזרעים שזרע
בנו, ולכן מחה אמחה את זכר עמלק, כי הלשון כפול מורה על מהירות הדבר כמו… מחה אמחה
מהרה כדי שלא יישאר אחריו הרבה זרעים.
הרב קלונימוס קלמיש מפיאסצנא בספרו "אש קודש", בשנת תש"ב בגטו ורשא
אין אדם שהוא אי, שלם לעצמו; כל אדם הוא חלק מהיבשה, נתח מן האדמה. כשרגב-עפר נסחף בים, אירופה פוחתת ממש כמו אילו נסחף צוק, כמו אילו נסחפה אחוזת ידידיך או אחוזתך שלך. מותו של כל אדם ממעיט אותי משום שאני כרוך באנושות. ועל כן אל תשלח לעולם לברר למי מצלצל הפעמון: לך הוא מצלצל!
ג'ון דאן (תרגום: שמעון זנדבנק)