פרשות ויקהל ופקודי – לפקוד את חכמת הלב

למה שתי פרשות? איך לחגוג את האביב? מהי חכמת הלב? ולמה חשוב לפקוד את ההישגים הקטנים שלנו? עגלונת מסיימת את הקריאה בחומש שמות!

עגלונת - פרשת ויקהל-פקודי תשפ"א

פרשת כי תשא – על קטורת ועל ריח

למה חשוב הריח שיהיה במשכן? איזה תפקיד יש בקטורת לריח החריף של החלבונה? ואיך זה יכול להפוך אותנו לשלם הגדול מסכום חלקיו? פרק חדש של עגלונת לפרשת כי תשא.

עגלונת - פרשת כי תשא תשפ"א

"איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח."

תלמוד בבלי, ברכות, מ"ג ע"א

א"ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת"

תלמוד בבלי, מסכת כריתות, ו' ע"ב

וזהו הענין הנרמז בחלבנה הנכנסת בסמני הקטרת כי עם היות החלבנה מצד עצמה בלתי נאותה, אפשר שיהיה לה כח לעורר ולהוציא איכויות הסמים האחרים ולעורר בסמייתם."

מתוך דרשות הר"ן, דרשה א'

מדוע ריחות מעוררים זכרונות? מכון דוידסון

ז' באדר ושבת זכור

על יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ולזכרו של ישראל מיכל ז"ל,
על החובה למחות מתוכנו זרעי אדישות והחובה להקים קול מחאה – מחה תמחה!

פרשת משפטים, ראש חודש אדר, יום המשפחה ושבת שקלים

על לוח השנה, על יום המשפחה, על ראש חודש אדר ואיך אורזים מחצית שקל? פרק חדש של עגלונת לחודש טוב ומלא שמחה

עגלונת - פרשת משפטים ושבת שקלים תשפ"א

בסיבוב כפר-סבא | ע. הלל

וּבַחֲמִישִׁי לְחֹדֶשׁ אֲדָר פָּרַח עָלַי הָעוֹלָם בִּסְעָרָה,
וַאֲנִי זֹרַקְתִּי אֶל כֹּתַרְתּוֹ צָלוּף בַּבְּשָׂמִים הַשְּׂמֵחִים,
וְשָׁמַעְתִּי אֶת כָּל פִּרְחֵי-הָאוֹר וְאֶת צִלְצוּלֵי-הַמַּיִם קוֹרְאִים לִי בִּשְׁמִי:
הֵנָּה, הֵנָּה!
– אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁבוּנִי פַּרְפָּר, אוֹ אֶפְשָׁר הִתְכַּוְּנוּ אֶל נִשְׁמָתִי בִּלְבַד,
מֵילָא, יְהֵא כָךְ.
וְהָעוֹלָם הָיָה צָלוּל כָּמוֹנִי, אֲבָל מַבְרִיק מִמֶּנִּי הַרְבֵּה,
כִּי אֶתְמוֹל נִרְטַב בַּגֶּשֶׁם עִם כָּל אַנְקוֹרֵי הַדְּרוֹר
וְזֶה הָיָה בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, שָׁמָּה בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא,
אוֹ אוּלַי בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמְּצַלְצֵל אַחֶרֶת – – –

הַפַּרְדֵּסִים הַנּוֹסְעִים פָּרְחוּ הֲלָצוֹת-הֲלָצוֹת שֶׁל תַּפּוּזִים,
כִּי אָמְרוּ לְשַׁגְּעֵנִי מִצְּחוֹק.
אַךְ אֲנִי בָּרַחְתִּי לִי הַשָּׁמַיְמָה אֶל הַמְּחוֹלוֹת הַתְּכֻלִּים-
הַשְּׁקוּפִים-רְבָבָה!
אֲבָל כָּל הַפְּרָחִים הוֹשִׁיטוּ לִי יָד – לָרֶדֶת.
– כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי אִישׁ-חָשׁוּב! – הוֹ-הוֹ!
אֲבָל אֲפִלּוּ תַּרְנְגוֹל טִפְּשִׁי הָיָה שָׁם מֶלֶךְ,
אֶלָּא שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אֱלֹהִים! כִּי מְאֹד צָחַקְתִּי עָלָיו,
הוֹי, חֲסַר-שַׁחַר צָחַקְתִּי!
וְגַם צָחַקְתִּי עַל חֲמוֹר אֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה עִקְבִי.
שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עִקְבִי בְּיוֹם סְחַרְחַר כָּזֶה?
"צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲמוֹר כְּדֵי כָךְ" – חִיְּכָה אֵלַי נַפְשִׁי מִבִּפְנִים.

וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי הַחוּצָה, דִּמִּיתִי פִּתְאֹם שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ רָצָה לָהּ,
כְּפָרָה אֲבוּדַת-עֶשְׁתּוֹנוֹת.
אַךְ לַאֲמִתּוֹ, אֲנִי הוּא שֶׁרַצְתִּי לִי עִם שְׁתֵּי פָּרוֹת לִכְפַר-הָרוֹאֶה
– אַחַת הוֹלַנְדִית וּשְׁנִיָּה דַּמֶּשְׂקָאִית,
אַךְ בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא תָּקְפָה עָלֵינוּ פְּרִיחַת הָעוֹלָם,
וְהַפַּרְדֵּסִים בִּלְבְּלוּנוּ בְּרַעַם רֵיחוֹתָם
הַמְּתוּקִים-הַמְּתוּקִים-הַמְּתוּקִים –
גַּם לַהֲקַת סְנוּנִיּוֹת רָאִיתִי שָׁמָּה, שֶׁנִּטְרְפָה בְּעַנְנֵי הַבֹּשֶׂם
וּמְאֹד הִשְׁתּוֹלְלָה עַל כָּךְ.
מִיָּד הֵבַנְתִּי, שֶׁהָיְתָה זוֹ לַהֲקַת רִגְשׁוֹתַי,
הוֹי, אֵיזוֹ לַהֲקָה סְחַרְחֶרֶת!

שְׁתֵּי הַפָּרוֹת שֶׁאֵרְחוּנִי לְחֶבְרָתָן, גָּעוּ מְאֹד לָעוֹלָם,
חֲסֵרוֹת כָּל נִימוּס הָיוּ.
מַה קָּשֶׁה,
מַה קָּשֶׁה הָיָה לִי שֶׁלֹּא לַעֲנוֹת לְעֻמָּתָן בִּגְעִיָּה,
הוֹי-הוֹי, כִּי כַמָּה רָצִיתִי לִגְעוֹת לָעוֹלָם שָׁמָּה, דַּוְקָא שָׁמָּה,
קְצָת אַחֲרֵי סִבּוּב כְּפַר-סָבָא.
כִּי שָׁמָּה בְּאֶחָד מֵאַגְמֵי הַגֶּשֶׁם, שָׁטָה בַּרְוָזָה גְּאוֹנִית
וְהָיְתָה מְלַעֶגֶת לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּפְלָה לָאֲגַם,
כִּסְבוּרָה הָיְתָה שֶׁכְּבָר צָדָה אוֹתָהּ בְּכַפֶּיהָ!
כָּמוֹנִי כָּמוֹהָ, גַּם אֲנִי סָבוּר הָיִיתִי כָּכָה.
וְזֶה הָיָה נִפְלָא. לִהְיוֹת טִפְּשִׁי וְלָדַעַת זֹאת מְאֹד.
וְלָדַעַת אֵיזוֹ אִוֶּלֶת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה הוּא הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ
מְקַפְּצִים בּוֹ.

הִרְגַּשְׁתִּי מִבְּלִי-מֵשִׂים שֶׁמִּישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ אֵלַי.
אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי אֲנִי זֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה הָעוֹלָם,
וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַרְבַּבְנוּ שְׁנֵינוּ.

אָז רָצִיתִי כָּל-כָּךְ לִנְשֹׁךְ אֶת הַכֹּל,
אֶת עֵינַי הָרוֹאוֹת, אֶת הָאוֹר הַנּוֹגֵן, אֶת הַבְּשָׂמִים הַקּוֹלְחִים,
אֶת הַקּוֹלוֹת, אֶת נִשְׁמָתִי!

הוֹי, כַּמָּה הָיָה הַכֹּל אֶפְשָׁרִי! כָּל-כָּךְ אֶפְשָׁרִי!
בֶּטַח נִרְאֵיתִי מְגֻחָךְ בְּעֵינֵי הַסְּפָרִים שֶׁבְּיַלְקוּטִי
אֲבָל מַה יּוֹדְעִים הַסְּפָרִים עַל הָעוֹלָם בַּחוּץ, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר,
בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא!

 


מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל תַּחֲרֻיּוֹת הָרִיצָה בֵּין הַקְּרֶפִּיסִים הַצְּהֻבִּים
וְהַכַּלָּנִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת,
בְּשׁוּלֵי מִגְרְשֵׁי-הַסְּפּוֹרְט הָרְטֻבִּים?!
מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל מַסַּע הַחַשְׁמַל שֶׁפָּרַץ מִחוּטָיו הַדַּקִּים הַחוּצָה,
כִּי חֲסַר-סַבְלָנוּת הָיָה!

הוֹי, כַּמָּה מְגֻחָךְ לִהְיוֹת סְפָרִים בְּיוֹם כָּזֶה,
בְּיוֹם כָּזֶה נִפְלָא לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ.
וְנִפְלָא לִהְיוֹת טֶרֶף לַפְּרִיחָה הַמִּסְתָּעֶרֶת,
לִנְשֹׁם בִּמְאוֹת הַחוּשִׁים הַנִּבְהָלִים אֶת פִּתְאֹם-עֲנוֹת-הָךְ!
– כָּל מְצִלְתֵּי הָעוֹלָם!

הוֹי, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא, נִפְלָא לִהְיוֹת!
וְכָכָה לִהְיוֹת,
לִהְיוֹת! וְלִהְיוֹת!

פרשת יתרו – רואים את הקולות

על קולות, על עשרת הדיברות ועל ערפל. על הקול שלנו. ואיך אפשר לראות קולות? פרק חדש של עגלונת לפרשת יתרו.

פרשת בא – חשכה, חושך וליל שימורים

על החשכה שמתפשטת עם מכת הארבה, הממשות של מכת החושך והלילה בו יצאו בני ישראל ממצרים… עגלונת בפרק חדש לפרשת בא!

פרשת וארא וראש חודש שבט

על שבע המכות הראשונות, על השעורה ועל ראש חודש שבט שחל היום!
פרק חדש של עגלונת על פרשת וארא

עגלונת - פרשת וארא וראש חודש שבט תשפ"א

"מעוז לכל איש ומבט
הוא מן היגונים מפלט
ומגדודי החוגה עיר מקלט.

נעימות בימנו
וכל טוב יתחדש בזמנו
ויאיר חשכו ואישונו
ונפקחה עינו.

ואז האפיקים על פני ארץ יפוצו
והנחלים על רצפת שש ירוצו.

והצמחים מתחת לארץ יציצו
וישני השמחה יקיצו.

והארץ תוציא צמחיה
וגרש ירחיה
וכפתוריה ופרחיה
והשמש תפרוש כנפיה.

להעיר נשפיה
ותפיץ רשפיה
להחיות נגופיה.

והאור יגדל
והקור ידל.

והשמש תקרב
והאור יערב.

והערוגות יגלו פניהם
ונפקחו עיניהם."

יהודה אלחריזי, המאה ה-13 ספרד

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

פרשת שמות – הנשים האמיצות

על נשים אמיצות, על התנגדות במעשי היום-יום, על אחיות ועל המרחק הנכון להתייצב. עגלונת בפרק חדש לפרשת שמות

פרשת ויקהל פקודי

איך מסתיים חומש שמות? מה הקשר בין הלב ובין נדיבות? מהי חכמת הלב? איך מבחינים בין חכמה, תבונה ודעת? ואיך הם יכולים לעזור לנו בבית?
עגלונת מסיימת את חומש שמות בפרק חגיגי לפרשת ויקהל-פקודי ולימים המאתגרים שלפנינו… חזק, חזק ונתחזק!

עגלונת - פרשת ויקהל פקודי תש"פ

בְּ֭חָכְמָה יִבָּ֣נֶה בָּ֑יִת ובִתְבוּנָ֗ה יִתְכּוֹנָֽן׃
 וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּֽלְא֑וּ    כָּל־הוֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים׃

משלי, פרק כ"ד

פרשת כי תשא

מה יקרה כשירד משה מההר? מה אפשר ללמוד משבירת הלוחות? ואיך יהיו למשה לוחות שניים? עגלונת בפרק חדש לפרשת כי תשא

עגלונת - פרשת כי תשא תש"פ

ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו? שנאמר: אשר שברת, ואמר ריש לקיש: " ישר כחך ששיברת את הלוחות!"

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ז א

…והלחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחות (שמות ל"ב ט"ז). אל תקרי חרות אלא חירות שכל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו.

מסכת אבות דרבי נתן פרק ב