יום הזכרון לשואה ולגבורה

על גבורה חד פעמית וגבורה יום-יומית, על מעשים גדולים וקטנים ועל אנושיות ואמונה באדם.
עגלונת בפרק ליום הזכרון לשואה ולגבורה

אנו, יהודים בני הדור השלישי לתקומה ולעצמאות, מבקשים בדחילו וברחימו ליטול מתוך אש זכרם של ששת מיליוני הקורבנות של השואה הנאצית, למעין אבוקה נוספת ולהציגה בפני כל העולם. אבוקה שביעית.

לנו הזכות הטרגית לעמוד כאן, לזכור ולהזהיר: אין עם, אין תרבות ואין קבוצת בני אדם המחוסנים מפני שנאה, גזענות, רדיפות והשמדה.

שנאת האחר, רדיפתו וחיסולו הם תופעה חברתית העלולה לתקוף כל קבוצת בני אנוש ובכל זמן.
אין אנו מתכוונים חס וחלילה להמעיט מכאב זיכרון בני עמנו, או לערוך השוואות בין שואה לשואה.
כל שאנו מבקשים הוא להזכיר לכל בני האנוש כי רדיפת האחר והשמדתו היא מפלצת אנושית, יצירת מוחו וכפיו של האדם, כפי שידעו זאת גם גזעים ועמים אחרים, בני דתות וקבוצות אוכלוסייה שונות במהלך ההיסטוריה האנושית. עלינו לזכור שרק האדם יכול לה למפלצת הנוראה הזאת.
אנו, צאצאי הנורא מכל, היום זקופי קומה, נושאים תפילה לשלום ולאחוות העמים, הדתות, הגזעים והתרבויות.

(“קדמה” תל אביב, יום השואה תשנ”ד)

סיפור הגבורה של העם הדני – סיפור לילדים מאת חגית גור זיו, לפתיחת הקובץ העתיקו את הכתובת לדפדפן:
http://www.criticalpedagogy.org.il/portals/0/pedagogy/denmarkjewsrescue.pps

לקראת פסח – החמץ שבלב

איזה חמץ לא רואים? מה צריך לבטל בלב? ואיפה הכי חשוב לנקות? עגלונת מתכוננת לפסח ומנקה את החמץ שבלב

עגלונת - לקראת פסח תשפ"א

ב  ומה היא השבתה זו האמורה בתורה–הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. […]

ה  חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו–זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בליבו; וכל מקום שאין מכניסין לו חמץ, אינו צריך בדיקה.

משנה תורה לרמב”ם, הלכות חמץ ומצה פרק ב’

“בערב פסח צריך לבדוק ולבער חמץ, ומהלכות בדיקה כל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, הרמז שיבדוק אדם במקום אשר רגיל היצר לפתות אותו, כל אחד לפי נגעי לבבו, יש מי שחוטא במחשבת אין, או במצחו להיות עז פנים או בעין לראות ברע או באוזן לשמוע דברי נבלות ולשון הרע, שיקיים עצת חכמים “ויתד תהיה לך על אזנך”, או בפיו ובשפתיו בלשון הרע וברכילות פה דובר נבלה ולאכול מאכלות אסורות וידיים לגזול ולגנוב, הרגלים ממהרים לרוץ לרעה.

ומקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה,  וכן בא בתורה “לא יראה לך חמץ”, שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי אין אדם רואה נגעי עצמו ורואה נגעי אחרים וימצא תמיד דופי במעשה אחרים. ובא אזהרה אשר חמץ שלך אתה צריך לבער, דהיינו שיבדוק את נגעיו ומומיו אבל של אחרים ושל גבוה, כי מדרך לחפש מומי אחרים וביותר מומי אנשי קודש. הלכה אשר החמץ של אחרים אין עליך מוטל לבער.

המנהג להניח פיתותי חמץ במקום שימצא שם הבודק, אך אין זה מעכב, והרמז בזה, שלא ידמה אדם אשר לא נמצא בו עוון, רק צריך להניח חמץ אשר ידע שנמצא כי יש בו חמץ.

‘זכרון נפלאות’, לר’ אלעזר מסוכטשוב, תר”מ 1880

תענית אסתר

רגע לפני פורים – למה תענית לאסתר? מה חששה אסתר לאבד? מה כדאי ללמוד ממנה? ולאלו נשים נקדיש אנחנו את היום הזה? עגלונת בפרק מיוחד לתענית אסתר

ז’ באדר ושבת זכור

על יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ולזכרו של ישראל מיכל ז”ל,
על החובה למחות מתוכנו זרעי אדישות והחובה להקים קול מחאה – מחה תמחה!

ט”ו בשבט

מה זה ט”ו בשבט? האם האילנות צריכים לוח שנה? מה אפשר ללמוד מאקליפטוס? חגיגת עצים ב1000 מטר וגעגועים לסבתא שרה בפרק חגיגי של עגלונת לט”ו בשבט

אקליפטוס | רחל

 

לֹא אַחַת רָאִיתִי: הוּנַף הַקַּרְדֹּם

וְהוּרַד וְנִנְעַץ בַּשְּׁאֵר;

מְעוֹלָל בְּעָפָר הוּא שָׂרוּעַ דֹּם –

זֶה הַנּוֹף הַמַּרְטִיט, הַנּוֹהֵר.

 

הַשָּׂרִיד הַיָּתוֹם מִזְדַּקֵּר נוּגוֹת

מְיֻתָּר וְעֵירֹם מִכֹּל.

וְתָמִיד נִדְמֶה: הַפַּעַם הַזֹּאת

לֹא יִשְׁכַּח הָעֵץ, לֹא יִמְחֹל…

 

תִּפְקְדֶנוּ שׁוּב, אַךְ שָׁנָה תִנְקֹף –

תַּעֲמֹד מִשְׁתָּאֶה, תַּבִּיט:

לַמָּרוֹם כְּאָז כָּמֵהַּ הַנּוֹף,

וְנוֹהֵר כְּאָז, וּמַרְטִיט.

פרשת ויגש ועשרה בטבת

מה ההבדל בין ראובן ויהודה? מה צריך לראות מנהיג? ומה גורמת מנהיגות שעוצמת עיניה מלראות? עגלונת בפרק חדש לפרשת ויגש ועשרה בטבת

עגלונת - פרשת ויגש ועשרה בטבת תשפ"א

חנוכה – עיד אל בנאת חג הבנות

נר שביעי של חנוכה שכולו נשים, אומץ וחכמה – עגלונת חגיגית במיוחד לראש חודש טבת – חג הבנות!

“מי שברך” לחג הבנות

הרבה גילי צדקיהו

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת שֹרה בּעדְנה

הוּא יְבָרֵךְ אוֹתנוּ בֹּיכוֹלת להִתְחדשׁ בּכֹל גִיל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת רִבְקה בּקוֹל שׁנִשְׁמָע

הוּא יְבָרֵךְ אוֹתנוּ בּסְבִיבה קשׁוּבה לרצוֹנוֹתינוּ

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת לאה בּפִרְיוֹן

הוּא יְבָרֵךְ אוֹתנוּ בּפרִי לעמלנוּ

מִי שֶׁבֵּרַךְ את רחל בּאהבה

הוּא יברכנוּ בּיכוֹלת לאהוֹב את עצמנוּ

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת יהוּדִית בּתוּשִׁיה וּבמנְהִיגוּת

הוּא יְבָרֵךְ אוֹתנוּ בּאוֹמץ וּביכוֹלת להסִיר מִכְשוֹלִים מדרכּנוּ.

הויה – בּרכִי אוֹתנוּ בּשִׂמחת היוֹתנוּ

עין החיים – בּרכִי אוֹתנוּ בנבִיעה שׁל חֹכמה ודעת

שכינה – שׁכְנִי בּיננוּ והשׁרִי בּינִי וּבין נשוֹת מִשפּחְתִי, קהִילתִי ועמִי, וּבין נשִׁים בּעוֹלם כּוּלוֹ – אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת.

שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

על שמיני עצרת, תפילת הגשם ושמחת תורה, וגם על פרשת וזאת הברכה.
עגלונת מסיימת קריאה ראשונה בהתרגשות רבה ובפרק חגיגי

בְּגִשְמֵי אוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי בְרָכָה . תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי גִילָה . תָּגִיל אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי דִיצָה . תְּדַשֵּן אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי הוֹד . תְּהַדֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי זִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי חַיִים . תְּחַיֶה אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי טוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי כַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:

אָנָּא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה’ אֱ-לֹ-הֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה:

מתוך תפילת הגשם בשמיני עצרת, נוסח ספרד

סוכות

למה דווקא סוכות? מה הקשר ליציאת מצרים? מה אוספים בסתיו? ובעיקר, על שמחה ומה מלמד אותנו סוכות על לשמוח! עגלונת בפרק חגיגי לחג הסוכות

יום הכיפורים

על כפרה ועל הזדמנות שנייה, על ספר יונה ועל תפילת נעילה
והזמנה לערוך “נעילה משפחתית”! עגלונת בפרק מיוחד ליום כיפור