פרשת וזאת הברכה – שמחת תורה תשפ"ב

באלו מילים מסתיימת התורה? איך מפרש אותן רש"י? למה לומר ישר כח למשה ששבר את הלוחות? ומה הסיפורים, הדמויות והרעיונות האהובים והזכורים ביותר? עגלונת מסיימת שנה שניה של קריאה בפרשות השבוע בפרק מיוחד לפרשת "וזאת הברכה" ולשמחת תורה

סוכות תשפ"ב

למה דווקא סוכות? מה הקשר ליציאת מצרים? מה אוספים בסתיו? ובעיקר, על שמחה ומה מלמד אותנו סוכות על לשמוח! עגלונת בפרק חגיגי לחג הסוכות

עגלונת - סוכות תשפ"ב

יום כיפור תשפ"ב

על כפרה ועל הזדמנות שנייה, על ספר יונה ועל תפילת נעילה
והזמנה לערוך "נעילה משפחתית"! עגלונת בפרק מיוחד ליום כיפור

פרשת וילך

על כתיבה, על מצוות הקהל ועל שירה. פרשה קצרה על כח גילוי הפנים של שורות קצרות. עגלונת בפרק לפרשת וילך

ראש השנה תשפ"ב

מה המקור לראש השנה? מה בכלל מתחדש בשנה החדשה? במה אפשר להתברך מהדבורים והדבש מלבד המתיקות? איך אפשר לעצב מחדש את סימני החג? וגם איגרת "יוגה דבורים" לשנה טובה! עגלונת חוגגת בפרק מיוחד לראש השנה

פרשת כי תבוא תשפ"א

מה מתחדש בהבאת הביכורים? מהו "נאום המעלית" של משה? על מעמד הקללה והברכה וגם איגרות לשנה טובה. עגלונת בפרק לפרשת כי תבוא

פרשת שופטים תשפ"א

מה תפקיד השופטים והשוטרים? מי עוד מצווה לשמור על הצדק? למה צריך לרדוף אחר הצדק פעמיים? ומה עושים כשאי אפשר לעשות צדק? וגם על חודש אלול. עגלונת בפרק לפרשת שופטים

עגלונת - פרשת שופטים תשפ"א

אדון הסליחות

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת
יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת
לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

מָלֵא זַכִּיּוֹת
נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת
עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת
צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת
רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת
תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

יום הזכרון לשואה ולגבורה

על גבורה חד פעמית וגבורה יום-יומית, על מעשים גדולים וקטנים ועל אנושיות ואמונה באדם.
עגלונת בפרק ליום הזכרון לשואה ולגבורה

אנו, יהודים בני הדור השלישי לתקומה ולעצמאות, מבקשים בדחילו וברחימו ליטול מתוך אש זכרם של ששת מיליוני הקורבנות של השואה הנאצית, למעין אבוקה נוספת ולהציגה בפני כל העולם. אבוקה שביעית.

לנו הזכות הטרגית לעמוד כאן, לזכור ולהזהיר: אין עם, אין תרבות ואין קבוצת בני אדם המחוסנים מפני שנאה, גזענות, רדיפות והשמדה.

שנאת האחר, רדיפתו וחיסולו הם תופעה חברתית העלולה לתקוף כל קבוצת בני אנוש ובכל זמן.
אין אנו מתכוונים חס וחלילה להמעיט מכאב זיכרון בני עמנו, או לערוך השוואות בין שואה לשואה.
כל שאנו מבקשים הוא להזכיר לכל בני האנוש כי רדיפת האחר והשמדתו היא מפלצת אנושית, יצירת מוחו וכפיו של האדם, כפי שידעו זאת גם גזעים ועמים אחרים, בני דתות וקבוצות אוכלוסייה שונות במהלך ההיסטוריה האנושית. עלינו לזכור שרק האדם יכול לה למפלצת הנוראה הזאת.
אנו, צאצאי הנורא מכל, היום זקופי קומה, נושאים תפילה לשלום ולאחוות העמים, הדתות, הגזעים והתרבויות.

("קדמה" תל אביב, יום השואה תשנ"ד)

סיפור הגבורה של העם הדני – סיפור לילדים מאת חגית גור זיו, לפתיחת הקובץ העתיקו את הכתובת לדפדפן:
http://www.criticalpedagogy.org.il/portals/0/pedagogy/denmarkjewsrescue.pps

לקראת פסח – החמץ שבלב

איזה חמץ לא רואים? מה צריך לבטל בלב? ואיפה הכי חשוב לנקות? עגלונת מתכוננת לפסח ומנקה את החמץ שבלב

עגלונת - לקראת פסח תשפ"א

ב  ומה היא השבתה זו האמורה בתורה–הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. […]

ה  חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו–זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בליבו; וכל מקום שאין מכניסין לו חמץ, אינו צריך בדיקה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ב'

"בערב פסח צריך לבדוק ולבער חמץ, ומהלכות בדיקה כל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, הרמז שיבדוק אדם במקום אשר רגיל היצר לפתות אותו, כל אחד לפי נגעי לבבו, יש מי שחוטא במחשבת אין, או במצחו להיות עז פנים או בעין לראות ברע או באוזן לשמוע דברי נבלות ולשון הרע, שיקיים עצת חכמים "ויתד תהיה לך על אזנך", או בפיו ובשפתיו בלשון הרע וברכילות פה דובר נבלה ולאכול מאכלות אסורות וידיים לגזול ולגנוב, הרגלים ממהרים לרוץ לרעה.

ומקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה,  וכן בא בתורה "לא יראה לך חמץ", שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי אין אדם רואה נגעי עצמו ורואה נגעי אחרים וימצא תמיד דופי במעשה אחרים. ובא אזהרה אשר חמץ שלך אתה צריך לבער, דהיינו שיבדוק את נגעיו ומומיו אבל של אחרים ושל גבוה, כי מדרך לחפש מומי אחרים וביותר מומי אנשי קודש. הלכה אשר החמץ של אחרים אין עליך מוטל לבער.

המנהג להניח פיתותי חמץ במקום שימצא שם הבודק, אך אין זה מעכב, והרמז בזה, שלא ידמה אדם אשר לא נמצא בו עוון, רק צריך להניח חמץ אשר ידע שנמצא כי יש בו חמץ."

'זכרון נפלאות', לר' אלעזר מסוכטשוב, תר"מ 1880

תענית אסתר

רגע לפני פורים – למה תענית לאסתר? מה חששה אסתר לאבד? מה כדאי ללמוד ממנה? ולאלו נשים נקדיש אנחנו את היום הזה? עגלונת בפרק מיוחד לתענית אסתר