משנה ד
מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שֵׁנִי,
וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו.
וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ.
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה,
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?
משנה ה
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר.
כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח
לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,
וְאֵלּוּ הֵן.
פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר.
פֶּסַח,
עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
מַצָּה,
עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
מָרוֹר,
עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר,
בַּעֲבוּר זֶה עָשָֹה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
משנה, מסכת פסחים, פרק י'
